טסים רחוק, נשארים קרוב

לימודי מחלקה מהווים חלקה השני של תוכנית לימודי החלל, במסגרתם בוחר/ת כל משתתף/ת מחלקה אחת מתוך שבע בתחום בו הוא/היא רוצים להרחיב מעט יותר את הידע. תוכנית לימודי החלל מעודדת בחירת מחלקה שונה מתחום עיסוקו/ה של המשתתף/ת, על מנת שנוכל ללמוד קצת יותר על הפעילויות שאחרים עושים בעולם החלל. הפעילות המחלקתית היא יותר בשטח מאשר בכיתה וכוללת סיורים באתרי עניין באזור ה-SSP וכן סדנאות פרקטיות. לכל מחלקה ראש/ת מחלקה העוסק/ת בתחום ועוזר/ת הוראה שלרוב בדיוק סיים/ה את לימודיהם בתחום. כמו כן, מגיעים מרצי חוץ רבים אשר מוסיפים מהידע שלהם לתוכנית לימודי המחלקה.

המחלקה אותה אני בחרתי להרחיב היתה מחלקת מדעי החלל במסגרתה הרחבנו את הידע על הגופים השמימיים השונים וכן עסקנו במחקר פעיל אודותם. ראש המחלקה שלנו היה ד"ר ג'ף סטיבס, פיזיקאי חלקיקים מאונ' ויקטוריה הקנדית ועוזר ההוראה היה שריפת'י הדיגל שבדיוק סיים את לימודיו לתואר שני בתוכנית ה-MSS של ה-ISU.

במהלך פעילויות המחלקה ביצענו סדנא על הקרינה הקוסמית המגיעה לפני כדור הארץ ובדקנו מדידות זמן אמת של מדידי חלקיקים, קיימנו שיחה עם מפעילי מאיץ החלקיקים הגדול שב-CERN, עשינו סדנאת צילום אסטרונומי במסגרתה למדנו על הכלים הנדרשים לצילום אסטרונומי ועיבדנו תמונות מטלסקופ שבאיי הקנרית, ביצענו תצפית שמש בסוכנות החלל הקנדית בה ראינו ותיעדנו תופעות כגון כתמי שמש והתפרצויות סולאריות ושמענו על טכנולוגיות אקספוננציאליות. כמו כן, ביצענו סיור בסוכנות החלל הקנדית בהנחיית האסטרונאוט הקנדי דוויד סנט-ז'ק וסיור בחברת הלווינים MDA.

צילום של השמש (אמנם עם הטלפון דרך עיניית
הטלסקופ) בזמן התצפית שימו לב לכתמי
השמש למעלה ולהתפרצויות למטה

חדר הבקרה של הרכיבים הקנדים בתחנת החלל הבינ"ל

החצר האחורית של סוכנות החלל הקנדית עם הטסקופ שלה

גולת הכותרת של תוכנית המחלקה שלנו היתה משימת המאדים, במסגרתה משתתפי המחלקה התחלקו לשתי קבוצות וביצעו (כל אחת בנפרד) משימת דמה של רובר מאדים. הרובר הינו רכב שטח רובוטי שנבנה ע"י חברת נפטק הקנדית המתמחה ברובוטיקת חלל עבור סוכנות הקנדית. חשוב לציין שהקנדים מתגאים מאוד ברובוטי החלל שלהם שהמרכזי שבהם הוא ה-CanadArm2, הזרוע הרובוטית שנמצאת על גבי תחנת החלל הבינלאומית.
המשימה התקיימה במגרש מאדים יעודי שנמצא בחצר האחורית של סוכנות החלל הקנדית. על פי תרחיש משימת הדמה למאדים צוות הקבוצה היה צוות של אסטרונאוטים הנמצאים בדרכם למאדים, הרובר שעל פני השטח נשלח על מנת למצוא אתר מתאים להקמת המושבה בה יגור הצוות. מכיוון שהצוות נמצא עוד בדרכו היתה השהייה של חמש שניות בהפעלת הרובר (שתיים וחצי שניות ממתן הפקודה ועד לביצועה ועוד שתיים וחצי שניות עד קבלת העדכון לגבי מצב הרובר). משימת הדמה החלה הרבה לפני הפעלת הרובר וכללה גם מפגשי למידת השטח ותכנון המשימה, בהם למדנו מצוות גיאולגי אודות תנאי השטח אותם נרצה לחפש על המאדים ומצוות המהנדסים של נפטק אודות הכלים בהם נוכל לצייד את הרובר (קיבלנו תקציב משקל, אנרגיה חשמלית וכסף שבו יכלנו לבחור מספר חלופות). תא השטח אותו חקרנו כלל מספר תופעות והיינו צריכים לתעדף בין האתרים השונים מכיוון שזמן המשימה (שלוש וחצי שעות) לא היה מספיק לביקור בכל האתרים, האתר הראשי אותו בחרנו לחקור היה נקיק באזור שהיה בעבר פעיל געשית והיה סיכוי למצוא בו צינורות לבה לא פעילים שעשויים להיות מחסה נהדר לצוות מפני הקרינה החזקה שעל פני השטח במאדים. באתרים המשניים שבחרנו היו מכתש מטאור קטן וגבעה קטנה שלמרגלותיה הייתה אפשרות למציאת עדויות למים. מבחינת ציוד הרובר החלטנו להעדיף שימוש בשני הכלים המדעיים שהיו לרשותינו (קריסטלוגרף רנטגן לטווח קצר וספקטרומטר לייזר לטווח של כ-5 מטרים) על פני שימוש בכל מגוון כלי הניווט שעמדו לרשותנו, זאת מתוך הבנה שהרובר נשלח מרחק של מיליוני קילומטרים על מנת לאסוף נתונים מדעיים והייתה עדיפות לכך על פני ניווט בטוח יותר. כלי הניווט שכן החלטנו לקחת היו שלוש מצלמות עין דג שכיסו את כל היקף הרובר, מצלמה מתכווננת עם זום שגם אפשרה תמונה פנורמית, מצלמה תרמית (שלא עשינו בה מספיק שימוש) ומצלמה סטריאוסקופית אחת (ולא שתיים כפי שיכלנו, וגם בה לא עשינו שימוש כלל).

לאחר שבחרנו את מתווה המשימה וזיווד הרובר הקצאנו תפקידים לכל חבר/ה בצוות, אני זכיתי לנהוג ברובר ולכן קיבלתי הכשרה נוספת ביום שקדם לביצוע המשימה. מכיוון שהיו שתי קבוצות המשימה בוצעה פעמיים, הקבוצה שלי ביצעה את המשימה שנייה ולכן את הבוקר בילנו בסדנא אודות צילום אסטרונומי. את המשימה ביצענו מבלי שזכינו לסקור את המגרש בו המשימה בוצעה (בדיוק כמו שיהיה לצוות אמיתי). עם תחילת המשימה היינו צריכים לרדת מכבש החללית וישר התחלנו לבצע מדידות, בדקנו את הסלע הראשון שמצאנו וכמובן שהיתה זו סתם אבן. בהמשך עברנו מעל הגבעה בחיפוש אחר סימנים למים, משלא מצאנו את הסימנים (שכן היו שם ומצאנו בדרכנו בהמשך) המשכנו לכיוון הנקיק לחיפוש אחר צינורות הלבה. את הצינורות מצאנו די בקלות וכן מצאנו סימנים לאבנים געשיות בתחתית הנקיק (מה שאישש את ההשערה שמדובר בצינורות לבה). בהמשך בדקנו את הצינור שמצאנו מצידו השני של הרכס ולאחר מכן חזרנו למרכז המגרש לביצוע תצפית כללית על הגזרה (לא לפני ש'תקלה' הפריעה למערכות הוידאו שלנו).

לאחר סיום המשימה ירדנו לשטח המגרש (בפעם הראשונה) וביצענו תחקיר של המשימות יחד עם הצוות הגיאולוגי והמהנדסים שליוו את כל התהליך. כל תהליך המשימה שעברנו הוא תהליך שסוכנויות החלל הגדולות מקיימות כל הזמן, המטרה במשימות דמה (משימות אנלוגיות) היא לבחון את אופן עבודת צוות בתנאים פסיכולוגים ופיסיים דומים לתנאי חלל (ישנם משימות ארוכות בהרבה שבהן הצוות נמצא בהסגר אמיתי) וכן להעלות סוגיות הקשורות להפעלת ציוד בשלט רחוק. המשימה שלנו אמנם היתה מצומצת באורכה, אך כללה הרבה מהמרכיבים של משימות ארוכות יותר כגון צוות בינ"ל שאנגלית היא לאו דווקא שפתו הראשונה (נוסף עלי היו בצוות שלי קנדי, צרפתי, אמריקאי, יפנית וסיני), תהליך קבלת החלטות (לפני ותוך כדי המשימות) תוך התייעצות עם גורמי מקצוע ועבודה בתנאי לחץ (זמן, תחרותיות). בסופו של דבר הקבוצה שבה הייתי לקחה את התחרות (הלא רשמית) בגדול מאחר ובצענו יותר מדידות ובדיקות מהקבוצה השניה. בסופו של דבר ההשתתפות במשימת הדמה אכן היתה חוויה מיוחדת ודימתה (אם גם במקצת) משימת חלל אמיתית.

את ביצוע המשימה ניתן לראות בלינק, הקבוצה שלי היתה קבוצה אלפא וניתן לראות בסרט שביצענו יותר בדיקות וכן שכיסינו יותר שטח מהקבוצה המתחרה.

במהלך תקופת המחלקה תפס מבצע 'צוק איתן' תאוצה ואישית נכנסתי לקיום בשני עולמות מקבילים - באחד אני 'ממריא' למאדים ולומד על המחקר המתקדם ביותר ובשני אני עוקב קרוב ככל שאפשר במצב המתפתח בארץ ומבין שאמנם אפשר להמריא רחוק, אבל תמיד חלק ממך ישאר קרוב לבית.

 צוות המחלקה עם רובר המאדים במגרש הדמה של סוכנות החלל הקנדית 

כמו בכל המחלקות גם פעילות המחלקה שלנו הסתיימה במטלה (אישית/זוגית) בה הציגו המשתתפים מחקר קצר שעשו בתחום הקשור למחלקה. אני בחרתי לבחון את השרירותיות של תצפיות סופרנובה בשמי הלילה, בחנתי את התצפיות שנעשו על סופרנובות לאורך ההיסטוריה (הראשונה משנת 1006). במהלך הבדיקה שלי לקחתי את רשימת תצפיות הסופרנובות השלמה ומיקמתי אותן על מפה כדורית של השמיים. לאחר מכן השתמשתי במבחן סטטסטי (פשוט מאוד) ובחנתי האם ישנה שרירותיות בסדר הופעתן בשמיים. לאחר שרטוט המפה המצורפת היה לי ברור כי ישנם אזור בהם לא נצפו סופרנובות 'באשמת' הצופה (כגון צורת ה-וי שמתקבלת מההסתרה של שביל החלב את הסופרנובות המתרחשות בגלקסיות רחוקות) ולכן ביצעתי שוב את הבדיקה על גזרה אחידה יחסית במרכז המפה. ואכן מצאתי שסדר הופעת הסופרנובות שרירותי ולא ניתן לחזות באיזו גזרה של השמיים נראה את האירוע הבא. את ממצאי הבדיקה הצגתי לכל המחלקה ביום סיום הפעילות המחלקתית. 

ספירת מיקומי סופרנובות שנצפו בשמי הלילה, צורת ה-וי במרכז המפה
מתקבלת מההסתרה של שביל החלב את הסופרנובות המתרחשות בגלקסיות רחוקות 

במהלך שלב ההרצאות וכן במסגרת לימודי המחלקה ולאחר מכן בפרויקט הקבוצתי זכיתי לקיים מספר שיחות עם חברי התוכנית ומרצים אורחים על הסיכוי למציאת חיים במקומות אחרים מכדור הארץ, על הסיכוי במציאתם במערכות שמש אחרות אספר כבר בפוסט הבא, אבל יש כמה דברים שאני רוצה לספר על הסיכוי במציאתם במערכת השמש שלנו. 

בין האנשים עימם דיברתי היו שני בכירים של נאס"א, שניהם אמרו שהם מאמינים שתוך 20-30 שנה נמצא עדויות לחיים במקומות מחוץ לכדור הארץ, בין המועמדים במערכת השמש שלנו נמצא כמובן מאדים וכן נמצאים ירחיו של צדק כשהמוביל ביניהם הוא אירופה. לירח זה יש את שני התנאים הנדרשים לקיום חיים - מים נוזלים בשכבה שבין ליבת הברזל והאבן לבין מעטפת הקרח שלה ואנרגיה שמגיעה כתוצאה מהפרשים בכבידה של צדק שהירח חווה במהלך מסלולו האליפטי במקצת. אנרגיה זו גורמת לחימום ליבת הירח וכן ליצירת סדקים במעטפת הקרח שלו, דרך סדקים אלה נצפו גייזרים של מים שנורו לחלל (התצפיות נעלמו לאחרונה, ובנאס"א חוקרים מדוע). בשונה מכדור הארץ שעבר תהפוכות אקלימיות רבות במהלך חייו הירח אירופה נמצא במצב יציב כמעט מאז יצירתו לפני למעלה מארבע מיליארד שנים, ולכן ישנה אפשרות שצורות חיים פשוטות נוצרו במים שמתחת לפני השטח והן רק מחכות להתגלות. הרוסים מתכננים משימת נחיתה על אירופה במהלך שנות ה-20 והאמריקאים בוחנים משימת לווין שתחלוף בתוך ענני הגייזרים בנסיון לאסוף דגימות מתוך המים שמועפים לחלל. 

מידע נוסף על מה שגיליתי על מערכת השמש שלנו בבלוג שלי באנגלית.

סיכום המשימות במערכת השמש. מקור  

במהלך שלב המחלקות התקיים אחד מאירועי הדגל של תוכנית לימודי החלל, פאנל האסטרונאוטים (ליתר דיוק בתוכנית שלנו היה זה פאנל אסטרונאוטיות) הוא הזדמנות נהדרת לשמוע ממקור ראשון על החיים בחלל ועל המשימות השונות שבני אדם מבצעים כשהם במסלול סביב כדור הארץ. חברי/ות הפאנל מגיעים/ות ממדינות שונות ומתקופות שונות וכך יצא לנו לשמוע על הפעילות של מעבורות החלל מהאסטרונאוטית הקנדית, על תחנת החלל הבינ"ל מהאסטרונאוטיות האמריקאית והדרום קוריאנית ועל תחנת החלל הסינית מהטייקונאוטית הסינית. 

בפאנל הציגה כל משתתפת את הסיפור שהוביל אותה לחלל ולאחר מכן התקבלו שאלות (רבות מאוד) מהקהל שעסקו בנושאים שונים החל מקידום נשים במדע ובצבא ועד המשימות שכל אחת מהן ביצעה במהלך שהייתן בחלל. ההאזנה לפאנל חיזקה אצלי לי חלום ילדות שרק חלק מאיתנו לוקחים איתנו לבגרות - טיסה לחלל והשתתפות במחקר המתקדם ביותר שהאנושות מבצעת.   

חברות פאנל האסטרונאוטיות