חלקה השלישי של התוכנית הוא הפרויקט הקבוצתי, רכיב זה של התוכנית אמנם תופס בלעדיות בשלושת השבועות האחרונים של ה-SSP, אבל כבר בשבוע הראשון מתגבשות קבוצות הפרויקט וחברי כל קבוצה מתחילים ללמוד אודות הנושא אליו הוקצו. חלוקת המשתתפים לפרויקט נעשית ע"פ תעדוף אישי תוך שמירה על תמהיל דומה של משתתפים כמו בתוכנית עצמה, הן מבחינת הרקעים המקצועיים והן מבחינת ארצות המוצא של המשתתפים. במהלך הפרויקט לומדים המשתתפים על הנושא עליו הם אמונים ולאחר מכן מגבשים המלצות לגבי אופן הפעולה בנושא וכן בוחנים ומרחיבים את ההמלצות הללו בכל התחומים הנדרשים, בנוסף על התכנון הטכני וההנדסי נתפרת חבילה עיסקית עם התייחסות משפטית וחברתית להמלצות אלו. תוצרי הפרויקט הקבוצתי כוללים דו"ח מקיף, תקציר מנהלים ומצגת מסכמת שמשודרת באתר האינטרנט של ה-ISU.
הפרויקט הקבוצתי בו אני לקחתי חלק נקרא 'אקסופלנטות', או בשמו העברי 'כוכבי לכת חוץ שמשיים'. מדובר בכוכבי לכת הנמצאים מחוץ למערכת השמש שלנו ונוספים על השמונה שאנחנו כבר מכירים בשכונה שלנו כבר מאה חמישים שנה ויותר. ה'אקסופלנטה' הראשונה התגלתה בתחילת שנות התשעים (יש ויכוח קל לגבי מי הראשונה שבאמת התגלתה) ומאז ספריית האקסופלנטות רק גדלה וכיום כוללת כ-1800 פלנטות ודאיות ועוד 4000 מועמדים. קיימות שיטות רבות לגילוי כוכבי הלכת האלה והמשותף לכולן (כמעט) הוא שהן שיטות גילוי עקיפות בהן מבחינים בהשפעת הפלנטה על כוכב האם שלה. המשותף הנוסף לכל השיטות (תצפיות עקיפות וישירות) הוא הקושי בהבחנה בפלנטה אל מול כוכב האם שלה. בתצפית ישירה נדרש הצופה להבחין באור החוזר מהפלנטה (מאחר והיא לא 'מייצרת' אור ישיר) החלש פי מיליונים מאור הכוכב. בשיטת החליפה נדרש לראות ירידה קטנה מאוד (של שברי אחוזים) של אור הכוכב כשהפלנטה מסתירה חלק ממנו. ובשיטות ההשפעה הכבידתית נדרש לראות תנועה מזערית של הכוכב כל מנת להסיק שישנו גוף כבידה נוסף בסביבה. ובכל זאת, תצפיות נעשות כל הזמן וכמות הצופים רק גדלה וגדלה. בנוסף על התצפיות הארציות, נשלחו ונשלחות גם משימות חלל שמטרתן העיקרית או האגבית היא לחפש כוכבי לכת חוץ שמשיים.
המסקנה שמתקבלת כיום היא שכמות כוכבי הלכת בגלקסיה שלנו גדולה ממספר הכוכבים עצמם (200 מיליארד) שכמעט לכל כוכב יש פלנטות. מסקנה זו שינתה לחלוטין את ההבנה שהיתה בעבר אודות היחודיות של מערכת השמש שלנו ואודות ההסתברות ליצירת חיים מחוץ לכדור הארץ. בנוסף לאכלוס ה'פתאומי' של הגלקסיה שלנו גילויין של האקסופלנטות עזר ועוזר לנו להבין אודות תהליך היווצרותה של מערכת השמש שלנו, תובנות שהיו בעבר השתנו לחלוטין ומצבים שבעבר נחשבו בלתי אפשריים התגלו בשכונה המקומית. בין כוכבי הלכת שהתגלו קיימות פלנטות קרובות בהרבה ממרקורי לשמש שלהן ופלנטות רחוקות עוד יותר מפלוטו, פלנטות בגודל כדור הארץ ופלנטות כל כך גדולות שהן כמעט שמשות בעצמן, אולם סוג אחד של פלנטות הוא המעניין והמסקרן ביותר - דמויי כדור הארץ. לכדור הארץ שלנו שני מאפיינים מרכזיים המאפשרים קיומם של חיים, ראשית הוא נמצא בדיוק במקום בו יש מים נוזלים ושנית הוא בגודל שמאפשר לו לקיים אדמה מוצקה יחד עם מעטפת דקה יחסית (ליופיטר) אך עדיין מגוננת. מיקומו של כדור הארץ מתייחס לטבעת סביב השמש בה הוא נמצא, טבעת זו נקראת האזור הישיב או טבעת זהבה (ע"ש זהבה ושלושת הדובים). בטבעת זו הקרינה מהשמש לא חזקה מידי ולא חלשה מידי אלא בדיוק מתאימה לטווח הטמפרטורות של מים נוזלים (יחד עם אפקט החממה של האטמוספירה). בחיפוש אחר האקסופלנטות ניתן לעיתים דגש רחב על מציאת מועמדים לכדו"א 2.0 ומשימות לעיתים נתפרות סביב התנאי האלה. עד כה נמצאו כעשרה מועמדים מתאימים (בגודל ובמיקום) אך נדרשת עבודה נוספת לאפיין אותם ולחפש בהם סימני חיים (כגון מים וחמצן באטמוספירה).
 |
| חוברת תקציר המנהלים שהוצאנו בפרויקט שלנו |
המסקנה שמתקבלת כיום היא שכמות כוכבי הלכת בגלקסיה שלנו גדולה ממספר הכוכבים עצמם (200 מיליארד) שכמעט לכל כוכב יש פלנטות. מסקנה זו שינתה לחלוטין את ההבנה שהיתה בעבר אודות היחודיות של מערכת השמש שלנו ואודות ההסתברות ליצירת חיים מחוץ לכדור הארץ. בנוסף לאכלוס ה'פתאומי' של הגלקסיה שלנו גילויין של האקסופלנטות עזר ועוזר לנו להבין אודות תהליך היווצרותה של מערכת השמש שלנו, תובנות שהיו בעבר השתנו לחלוטין ומצבים שבעבר נחשבו בלתי אפשריים התגלו בשכונה המקומית. בין כוכבי הלכת שהתגלו קיימות פלנטות קרובות בהרבה ממרקורי לשמש שלהן ופלנטות רחוקות עוד יותר מפלוטו, פלנטות בגודל כדור הארץ ופלנטות כל כך גדולות שהן כמעט שמשות בעצמן, אולם סוג אחד של פלנטות הוא המעניין והמסקרן ביותר - דמויי כדור הארץ. לכדור הארץ שלנו שני מאפיינים מרכזיים המאפשרים קיומם של חיים, ראשית הוא נמצא בדיוק במקום בו יש מים נוזלים ושנית הוא בגודל שמאפשר לו לקיים אדמה מוצקה יחד עם מעטפת דקה יחסית (ליופיטר) אך עדיין מגוננת. מיקומו של כדור הארץ מתייחס לטבעת סביב השמש בה הוא נמצא, טבעת זו נקראת האזור הישיב או טבעת זהבה (ע"ש זהבה ושלושת הדובים). בטבעת זו הקרינה מהשמש לא חזקה מידי ולא חלשה מידי אלא בדיוק מתאימה לטווח הטמפרטורות של מים נוזלים (יחד עם אפקט החממה של האטמוספירה). בחיפוש אחר האקסופלנטות ניתן לעיתים דגש רחב על מציאת מועמדים לכדו"א 2.0 ומשימות לעיתים נתפרות סביב התנאי האלה. עד כה נמצאו כעשרה מועמדים מתאימים (בגודל ובמיקום) אך נדרשת עבודה נוספת לאפיין אותם ולחפש בהם סימני חיים (כגון מים וחמצן באטמוספירה).
 |
| טבעות זהבה סביב השמש שלנו וסביב הכוכב קפלר 47. מקור |
במסגרת הפרויקט שלנו בחנו את הפעילות שנעשית כיום בעולם במחקר אודות האקסופלנטות וכן את התוכניות העתידיות של סוכנויות החלל השונות בתחום. גילינו שהתחום אכן פופולרי מאוד בקרב הסוכנויות והחוקרים השונים אך יחד עם זאת מצאנו ששתי הסוכנויות הגדולות החליטו להקדיש את משימות חקר האקסופלנטות שלהן לגילוי פלנטות נוספות ולא לאיפיון הפלנטות המוכרות. כמו כן, גילנו שמאחר ובעולם ישנו שטף של מידע שנאסף ופעלויות שמבוצעות נכון יהיה להקים ארגון שיהווה פורום בו המידע ישותף ובעזרתו העולם יוכל לבצע את המחקר בצורה יעילה ביותר. ולכן ההמלצה המרכזית של הפרויקט שלנו היתה להקים ארגון לחקר כוכבי לכת חוץ שמשיים בשם Exoplanet eXploration Organization או בקצרה EXO שירכז את המחקר וכן יבצע פעולות נוספות בתחומי חינוך ועידוד פעילות חלל במדינות מתפתחות. את הקמת הארגון ילווה תכנון של משימת חלל במסגרתה לווינים זעירים יבצעו איפיון של אטסמוספירות של אקסופלנטות וינסו למצוא סימנים לחיים בקרב המועמדים השונים.
 |
| חברי קבוצת פרויקט האקסופלנטות ב-SSP14 |
הפרויקט נתמך ע"י נאס"א ולוקהיד מרטין ונציגים משני הארגון היו בקרב מעריכי הפרויקט מתוך כוונה לעשות שימוש בהמלצות אותן כתבנו. כמו כן, הפרויקט צפוי להיות מוצג בכנס ה-IAC שיתקיים בטורנטו בתחילת אוקטובר 2014.
ההשתתפות בפרויקט הזה היתה בשבילי חוויה נהדרת, יעידו חברי לקבוצה שלעיתים ייחסתי קצת יותר מידי חשיבות לפרויקט, אבל אני חש שלמדתי כל כך הרבה וזיכיתי להתעסק בתפר שבין מדעי החלל להנדסת החלל, תחום בו אני שואף למצוא את עצמי הרבה יותר פעיל בהמשך הקריירה שלי.
 |
| המצגת המסכמת ביום הלפני אחרון של ה-SSP |
No comments:
Post a Comment